ניסיון נוסף בסיפור חיי
שתי שנים חשובות לי במיוחד הן 2018 ו-2019. בשנת אלפיים ושמונה עשרה קיבלתי את ההסמכה לרבנות ליטאית והכרה בתואר מאוניברסיטת בן גוריון. בשנת 2019 קיבלתי את התואר דוקטור ברפואה פילוסופיה וסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. התואר דוקטור הוא תואר שמתייחסים אליו אצלי יותר מהרבנות למרות שאני הרב היחיד במשפחת סלוצקר בדור הנוכחי
דוקטור הוא דבר נחוץ יותר בחברה החילונית מרב אותו צריכים רק בחברה דתית. מאז שקיבלתי את התואר אני מתייחס לדברים מהכיוון ההגותי יותר מבעבר. לפני עשור הייתי בטח מתייחס להגות מכיוון האמנות אבל כיום המצב התהפך והחשיבה ההגותית נראית לי חשובה יותר מבחינה תיאורטית מהחשיבה האמנותית. ייתכן שישכחו את עובדת היותי רב. דבר שנראה לי שיכול לקרות
התואר דוקטור דבק בי יותר בנחיצות. אני מקווה לחשוב על
דברים מהיבט עיוני שמניח את ההיבט המעשי בצד יותר מבעבר (מבחינת הפילוסופיה שבחשיבה) וזאת גם משום שהדרך המעשית בכל דבר אינה אפשרית מבחינת הקושי ולכן עדיף להתייחס לחשיבה המושגית
ככה יצא והתייחסתי בכל דבר עד היום גם לצד המעשי. יש פה יחס רק לשתי שנים אך אלו אירועים חשובים מאוד בחיי שישארו איתי וגם איזה פתח לחשוב על היחס בין חילוניות ודת בחיים שלי. כיום החברה שלנו במדינת ישראל היא חברה שמדגישה יותר את הצד החילוני בדברים
הירשם ל-
רשומות (Atom)